הפעילות הצבאית

צבי פראנק (אליעזר)

1. התנגדות בנשק, בתנאים מסוימים, לכל ניסיון של מעצר לוחם לח"י.
2. הוצאה להורג של בוגדים, מלשינים ומשתפי פעולה שהסגירו לוחמים.
3. החרמה בכוח הנשק של נכסים וכספים, בד"כ בבעלות חברות בריטיות, על מנת לספק את המשאבים הדרושים לפעילות המחתרת.

הגורמים שהשפיעו על אופי הפעילות והיקפן

1.  ההדים שיתקבלו בעולם, בבריטניה ובישוב היהודי לנוכח הפעולה, על רקע המצב הפוליטי - מדיני ששרר באותה תקופה.
2.  ההשפעה של הפעולה על המשך הפעילות המלחמתית.
3.  זמינות המטרה ואפשרות הפגיעה בה, תוך סיכון מינימלי של הלוחמים.
4.  הימנעות מאפשרות של פגיעה באזרחים שאינם בעלי תפקידים מובהקים במערכת השלטונית - הבריטית.
5.  היקף כוח-האדם המיומן שעמד לרשות לח"י על מנת לבצע את הפעולה.
6.  זמינות המשאבים וכלי הנשק הנדרשים לביצוע הפעולה.
7.  אפשרות של שילוב ושיתוף פעולה עם האצ"ל לביצוע הפעולות.

1. מפירוק תנועת המרי ועד עלית לח"י מהמחתרת, ההתעצמות בהערכות הארגונית בכוח אדם, במשאבים ואמצעי לחימה - אפשרה לקיים פעילות מלחמתית בפריסה רחבה על פני כל הארץ ובתדירות הולכת וגוברת. הפעילות כללה, בין השאר, תקיפת מתקנים משטרתיים ומחנות צבא, שיבוש התחבורה הצבאית, הריסת מתקני קשר וכן העתקת המלחמה גם לחו"ל.
2. פעילות לח"י בירושלים הנצורה מאז 29 בנובמבר 47 ועד להוצאתו להורג של הרוזן ברנדוט ביום 17/9/48.

מוסר הלחימה