כלא עכו

 מתוך ספרו של נתן ילין מור "לוחמי חרות ישראל".

...פחות משבועיים אחר ההתאבדות בכלא- ירושלים, בארבעה במאי, נפרצה פירצה בחומות כלא- עכו ובעדה ברחו ארבעים- ושנים מאסירי המחתרות, בהם אחד- עשר חברי לח"י. הפעולה בוצעה בידי יחידות אצ"ל.
בהישמע בשעה ארבע- ועשרים אחר הצהרים קול נפץ , פרצו המיועדים לבריחה מחדריהם, כשהם נעזרים בחומר- נפץ שסופק להם בעוד מועד. בערך מאתים מטר היו הבורחים חייבים לרוץ בסמטאות עכו העתיקה עד שהגיעו למכוניות שהמתינו להם, בדרך חפו עליהם אנשי אצ"ל שהתחפשו לחיילים בריטיים.
יום הפריצה ראשון בשבוע היה. בכוונה נבחר יום זה, בהנחה כי ביום- הפגרה רבים מן החיילים והשוטרים הם בחופשה.
חיילים בריטיים רבים התרחצו והשתזפו על חוף ימה של עכו. בהתאם להוראות יצאו החיילים בקבוצות מאורגנות ונשקם אתם, אפילו כשהם בבגדי- ים. בהשמע הד ההתפוצצויות יצאו החיילים כשנשקם בידיהם אל הכביש וחסמו אותו.
בקרב קצר נפלו חללים אחדים מן הבורחים והמשחררים. נפל שמשון, הוא דב כהן, מפקד הפעולה, בעל אומץ לב בלתי - מצוי. נפל נהג המשאית שמש, איש לח"י, הוא שמשון וילנר, בחור שקט, צנוע,בעל עצבי ברזל. שתי המכוניות האחרות הצליחו לפרוץ את טבעת- הצבא. גם בהן נגרמה לנו אבדה יקרה: מכדור שירו החילים נפצע פצעים אנושים אלימלך, הוא חיים אפלבוים, מן הנדונים לתליה אחר ההתקפה על בתי- המלאכה. לוחם ללא חת , שהתגלה גם בתור סופר מחונן. החוברת פרי עטו, ..".ולא חזרנו לבסיס", שהתחלנו בהדפסתה לפני הפריצה, שמשה לו מצבה ויד- זכרון לאחר מותו.
הניצולים מכדורי- האויב נאסרו שנית. בהם מתתיהו שמואלביץ ויוסף דאר מלח"י, שניהם פצועים. ההרוגים והפצועים נאספו במכונית משא והוחזרו לכלא עכו.
שבעה מבורחי לח"י זכו להגיע אל החופש ואל המלחמה. והם:
אברהם בכר, יהושע ישראלי, נסים גרשון, דוד המאירי- בגין, יהושע זטלר, משה ערמוני ויוסף פרנקפורט.