העולם ושלטון המנדט הבריטי בא"י:
1. מסע האניה "יציאת אירופה"- תש"ז (אקסודוס).
2. הועדה המיוחדת לארץ ישראל מטעם האו"מ (ועדת אונסקו'פ).
3. הצעות החלוקה של הסוכנותהיהודית ושל ועדת "אונסקו'פ".
4. סימנים מוחשיים ראשוניים לעיפותה, לכרסום וערעור במעמדה של בריטניה במזרח התיכון ולהכרה בין- לאומית הולכת ומתרחבת בגורם היהודי העצמאי בארץ ישראל.
5. הכרזת "29 בנובמבר".

הארץ, התנועה הציונית, ה"ישוב", ההגנה והאצ"ל:
1. 7 לוחמי אצ"ל מוצאים להורג בתליה.
2. משה ברזאני איש לח"י ומאיר פיינשטיין איש אצ"ל - ב'קולר אחד' בתא הגרדום בירושלים.
3. פריצת כלא עכו, הלקאת קצינים בריטיים ותלית 2 סרג'נטים ע"י האצ"ל.
4. פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא וחבלה ברכבת צבאית בריטית באוסטריה- ע"י האצ"ל.
5. חבלה באנית הגירוש הבריטית "אושן ויגור" בקפריסין ע"י הפלמ"ח.
6. נסיון נואש אחרון של בן- גוריון למנוע את העברת שאלת ארץ ישראל ל- או"מ ולמציאת פשרה שתבטיח את המשך השלטון המנדטורי הבריטי על ארץ ישראל.

מרכיביה ואפיונה של התקופה בדברי ימיה של לח"י:
1. הקמת בסיסי לח"י מחוץ לגבולות הארץ (אנגליה,ארה"ב, מזרח אירופה,עירק, מצרים וצרפת.
2. הגברת הפעילות הפוליטית המדינית להבאת דבר לח"י לגורמים פוליטיים בין- לאומיים, כולל:
    א. פרסום התכנית "ניטראליזציה של מזרח התיכון"
    ב. תזכיר לועדה המיוחדת מטעם האו"מ (ראה כתבי לח"י, כרך ב'-535- 586).
3. התעצמות הפעילות המלחמתית הן מבחינת היקף ותדירות הפעולות והן מבחינת סוגי המטרות והרכב הכוחות הלוחמים,בתחומים הבאים:
    א. שיבוש עורקי התחבורה העיקריים בפני תנועת הכוחות הבריטיים.
    ב. חבלות חוזרות ונשנות בקווי התקשורת והטלגרף הארציים והמזרח- תיכוניים.
    ג. "מלחמת התשה" בכוחות צבא ומשטרה שאכפו את העוצר בערים ובדרכים.
    ד. התקפות על מוסדות, מתקנים ומרכזי שלטון בריטיים.
    ה. פשיטות על מחנות צבא בריטיים.
    ו. פגיעות בקציני בולשת.
    ז. פיצוץ מיכלי הנפט במפרץ חיפה.
    ח. העתקת המלחמה ללונדון בירת האימפריה.
    הערה: רשימה מפורטת, ראה יעקב בנאי "חיילים אלמונים" עמ' - 676-667.
4. המשך "בריחתם לחזית"של הלוחמים.