העולם ושלטון המנדט הבריטי בא"י:
1. מלחמת העולם השניה והשתלטות גרמניה על מרכזי התפוצה היהודית במזרח אירופה.
2. "הספר הלבן" הבריטי משנת 1939 וחוק הקרקעות משנת 1940 במלוא תוקפם:
     א.חיפושים במשקים והחרמת נשק מגן.
     ב. משפטי נשק.
     ג. סגירת שערי הארץ בפני פליטים יהודיים ויצירת תנאים להטבעת "סטרומה" על 700 נוסעיה.
     ד. הצרת האפשרות לרכישת קרקעות ועליה להתישבות.
3.ועידת טהרן.
4. ועדה אנגלו- אמריקאית לענין הפליטים. הועדה אינה מבטלת את האיסור על כניסת פליטים יהודים לארץ ישראל מעבר למכסות שקבעה ממשלת בריטניה (15 אלף בשנה).
5. נסיון המודיעין הבריטי לקנות שקט ושביתת נשק מצד לח"י תמורת הבטחה לשחרור מבתי הסוהר ולהקמת מדינה יהודית לאחר גמר המלחמה.(קיץ 1942).

הארץ, התנועה הציונית, ה"ישוב", ההגנה והאצ"ל:
1.הטבעת "פאטריה", ע"י "ההגנה", על כ200 - פליטים יהודיים שבתוכה.
2. ועידת בלטימור: מטרת הציונות להפוך את ארץ ישראל לקהיליה יהודית.
3 .הקמת הפלמ"ח [1941]
4. היחלצות לשיתוף פעולה עם בריטניה.
5."השואה" ו"הישוב"- קווים אופיינים לתיאור התקופה:
מתוך ש.אטינגר, "תולדות עם ישראל בעת החדשה" הוצאת דביר.1969 עמ' 322." כבר ב1942 - החלו להגיע ארצה ידיעות על השמדת היהודים, אולם רוב הציבור התייחס אליהן בספקנות. משמעות הטרגדיה עדיין לא חדרה לתודעת בני הישוב. במשך שנת 1943 נעשו מימדי השואה ומשמעותה נהירים יותר. אף על פי כן לא עשו מוסדות היישוב והתנועה הציונית קשר עם הכלואים בגיטאות ובמחנות. ההנהגה היהודית הלכה בדרך השגורה של לחץ על בנות הברית וביחוד על בריטניה, לאלצם לעשות למען ההצלה, אולם ללא כל תוצאה ממשית".

מרכיביה ואפיונה של התקופה בדברי ימיה של לח"י:
1. הפילוג וייסוד "האצ"ל בישראל", לימים לח"י, ע"י יאיר(1940).
2. גיבוש התשתית האידיאולוגית, האירגונית והמבצעית של לח"י תוך מאבק נוקשה, אכזרי והירואי להשרדות, לנוכח רדיפת אנשי המחתרת, נידויים, מאסרם והרצחם (כולל מחולל התנועה אברהם שטרן - יאיר). הגיבוש הנ"ל נעשה כמפורט להלן:
     א. פיתוח ערוצים לפעילות מדינית, פוליטית והסברתית על מנת לקעקע את היסוד המוסרי של שלטון המנדט הבריטי וחשיפתו כשלטון זר.
     ב. ניסוח ועיצוב העיקרים האידיאולוגיים ("עיקרי התחיה") והאיסטרטגיה ("אבני היסוד") [ראה לח"י סיווג נושאים] והדרכים הטקטיות למלחמת החרות, שמשמעותם האופרטיבית:
          1. מלחמת חורמה בשלטון הזר.
          2. מדיניות חוץ עברית עצמאית על בסיס אינטרסים משותפים.
          3. עליה והתישבות.
     ג. גיבוש וחיזוק שורות הלוחמים, פרסום עלון "החזית", העמקת המחתרת, הקמת "מרכז לח"י עם בריחתם לחזית של יצחק יזרניצקי (שמיר- מיכאל) בספט' 42, ובריחת ה20 - מלטרון, ביניהם גרא נתן פרידמן- ילין -מור, בנוב' 43. בריחתם של יעקב לבשטין ומשה בר-גיורא בדצמ' 43.
     ד. פיתוח ערוצי חשיבה להערכות-מצב שוטפות גיאו- פליטיות על רקע מצבה של האימפריה הבריטית.
     ה. פיתוח ערוצי חשיבה להתמודדות מוסרית עם בעית "הפרישה", מוסר הלוחם,השגת אמצעים ופגיעה אפשרית בחפים מפשע.